חמישים מילים לעצב

 

יעקב יקר, 
סיימתי לקרוא את הספר. הספר כתוב כל כך יפה, כל כך חכם. הוא מרגש עד דמעות בהגיגים מסויימים, הוא מסקרן פילוסופית. הוא מעורר מחשבות עמוקות ונוגות. הוא מעורר אמפתיה. הספר תפס אותי בתקופה לא פשוטה בחיי שלי, והוא נתן לי להתלבט בשאלות חשובות דרך המחשבות והדעות, הרגשות והתחושות שלך. הזדהיתי בהרבה מהרעיונות, התקלפתי בלי להתכוון בקריאת אחרים. נגעת, ריגשת, טלטלת אותי. תודה לך. הצלחת לתת לי כקוראת לחוש ולו במקצת את הדברים שעברו עליך. להכיר ולו במעט את היחסים שלך עם בנך, אולי טיפה להכיר גם אותו. תודה לך שבעדינות ורגישות כזו הצלחת להכניס אותי ואותנו הקוראים לרקמת החיים העדינה של המשפחה, שלך, של האבל, של החיים לפני, של החיים אחרי. תודה. 
רותי יפה-קוטלר